כתוב בגמרא בשבת דף י"ז: "הרגיל בנר — הויין ליה בנין תלמידי חכמים". ורגילים לפרש בנר של שבת, כי נר מצוה ותורה אור, וזוכה על ידי זה לאור של תורה.
אבל יש לפרש בדרך אחרת: "הרגיל בנר" — היינו להאיר פנים לשני, ולשבח אותו על מעלותיו, ולומר לו שאתה מגדולי הדור. שעל ידי זה הויין ליה בנין תלמידי חכמים — כיון שעל ידי העידוד שמעודד את בניו, הם גדלים ונעשים תלמידי חכמים.
ועוד יש לומר: שעל ידי שמאיר פנים לאחר וגורם להם להיות תלמידי חכמים, הקדוש ברוך הוא מזכה אותו בדרך סגולית שגם בניו יהיו תלמידי חכמים.
לעודד, לעודד — ולהתעודד
ושמעתי מהמשגיח הגה"צ רבי שמואל שולמן שליט"א, משגיח דישיבת בית מדרש עליון, בשם ראש הישיבה הגאון הגדול רבי יהודה עדס שליט"א, ראש ישיבת קול יעקב — שהקדוש ברוך הוא ישלח לו רפואה שלימה — שאמר: שאדם צריך כל יום לעודד, ולעודד, ולהתעודד.
"לעודד, לעודד — ולהתעודד"
וזה היסוד של בית מדרשנו: לעודד, לעודד ולהתעודד — ועל ידי זה יצאו מכאן תלמידי חכמים גדולי עולם, בקיאים בש"ס ופוסקים, וגדולי הדור ממש.
היכל יוסף שלום